עדשות מגע מולטיפוקל

למי מיועדות עדשות מגע מולטיפוקל?

מובן שעדשות מגע מולטיפוקל מיועדות בראש ובראשונה לאנשים הזקוקים למולטיפוקל - כלומר - זקוקים לפתרון ראיה לטווח רחוק ולטווח קרוב.
התופעה מגיעה בסביבות גילאי ה-40 לחיינו וזה השלב שרבים מאיתנו פונים לחפש לעצמם משקפי מולטיפוקל, בעזרתם (או בעזרת מבנה עדשת המולטיפוקל) ניתן לראות היטב לרחוק, ביניים, קרוב.
(להסבר המלא על משקפי מולטיפוקל - 4 דק' קריאה)

אלא שרבים מאיתנו התרגלו להרכיב עדשות מגע ביום-יום.
חלקנו עושים זאת מסיבות אסתטיות וחלקנו מטעמי נוחות (עוסקים בספורט וכדומה).
והנה, גם חובבי עדשות המגע מגיעים לפתע לגילאי 40-45 וזקוקים לפתרון רב-מוקדי, למשקפי מולטיפוקל.
ולכן, עדשות מגע מולטיפוקליות מיועדות יותר מכל עבור מי שהתרגל לחיות עם עדשות מגע ולא מעוניין להתחיל להרכיב משקפי מולטיפוקל פתאום. קהל אחר הוא קהל המרכיב משקפי מולטיפוקל באופן יומיומי, אך ישמח מאוד להניח אותם בצד מדי פעם ולהסתובב עם עדשות מגע במקום. 

עדשות מגע מולטיפוקל - איך זה עובד?

כידוע, ה"פטנט" במשקפי מולטיפוקל הוא שהעדשה "מחולקת" למספר איזורים (מוקדים). חלקה העליון מיועד לטווח הרחוק, חלקה מרכזי לטווח הביניים, וחלקה התחתון לטווחי הקריאה הקרובים.

מבט לטווח הרחוק

מבט לטווח הביניים

מבט לטווח הקרוב

ומאחר והמשקפיים לא זזות - תנועת העין שלנו למעלה או למטה היא זו שקובעת דרך איזה איזור בעדשה אנחנו מביטים. פשוט וקל.
בעדשות מגע העסק מסובך יותר - משום שהעדשה נעה עם העין. מבט למעלה מזיז גם את העדשה למעלה - ולכן כאן נאלץ עולם האופטיקה לחשוב על פטנט אחר. על שיטה אחרת (או למעשה - שתי שיטות).

שתי שיטות לעדשות מגע מולטיפוקליות

השיטה הראשונה, המיושנת יותר, נקראת מונוויז'ן - monovision.
השיטה פשוטה מאין כמוה ובנויה על תופעה מרתקת במיוחד הקשורה למוח שלנו.
בשיטה זו, כל עין מקבלת עדשה אחרת. העין הדומיננטית שלנו תקבל עדשה במרשם מתאים לרחוק, והעין השניה תקבל מרשם מתאים לקרוב. נראה מבלבל?
כאן המוח המופלא שלנו נכנס לפעולה - והוא יודע "לסנן" את הטישטוש המגיע מהעין השניה בכל פעם - ולהתרכז רק בעין שרואה טוב.
מביטים לרחוק - המוח "יתרכז" בעין עם העדשה לרחוק. קוראים? המוח יתרכז בעין השניה.

שיטה זו יעילה למדי למרות שחלק מהפציינטים מתקשה להסתגל ומתלונן בכל זאת על איבוד מסויים של ראיית העומק התלת-מימדית (מאחר וכעת המוח מקבל בכל פעם תמונה מעין אחת בלבד).

השיטה השניה שונה בתכלית.
השיטה השניה מבוססת על תופעת התרחבות והתכווצות האישונים שלנו.

כאשר אני מביטים לקרוב - האישונים שלנו מתכווצים. ככל שהמבט שלנו הולך לטווחים רחוקים יותר - כך האישונים שלנו יתרחבו.
עדשת המגע המולטיפוקלית בנויה בדיוק כדי להתאים את האיזורים לתנועות אלה של האישון.
העדשה בנויה משלושה מעגלים, אחד בתוך השני:

המעגל הפנימי ביותר מיועד לטווח קרוב (וגודלו מתוכנן להיות מתאים לגודל האישון המכווץ)
המעגל החיצוני ביותר מיועד לטווח רחוק (והוא ממוקם כך שהאישון המורחב "יגיע" אליו)
והמעגל האמצעי מיועד כמובן לטווח הביניים (והוא "קולע" בדיוק לגודל האישון בטווח ביניים)

שיטה זו גם היא סומכת על המוח האנושי ועל יכולת הסינון שלו. מאחר וכאשר אנחנו מביטים לרחוק אנחנו רואים גם דרך המעגל הפנימי, גם דרך האמצעי וגם דרך החיצוני בו זמנית - כל המידע הזה אמור היה לעשות לנו בלגאן בראש - אלא שהמוח שלנו יודע לעשות עבורנו את העבודה ו"לכבות" את האיזורים שלא מצליחים להעביר אליו תמונה טובה.
שיטה זו עובדת בצורה מצויינת מאחר ובניגוד למשקפי מולטיפוקל (בהם צריך ללמוד להניע את העיניים למעלה ולמטה כדי שיסתכלו דרך האיזור המתאים בעדשה) - בעדשת מגע מולטיפוקלית ההתנהגות היא טבעית לחלוטין ולא נדרשות תנועות מיוחדות של העין והעדשה מותאמת באופן מדוייק לעין הפציינט.

מובן, שהתאמת עדשת מולטיפוקל בשיטה זו דורשת מאמץ ומומחיות רבה מהאופטומטריסט - אבל לא רק ממנו.

הסתגלות לעדשת מגע מולטיפוקלית

השימוש בעדשות מגע מולטיפוקל הוא נוח ביותר ומעניק מענה מצויין לראיה בכל הטווחים, אך מקובל לחשוב שההסתגלות דורשת התמדה וסבלנות.
ההסתגלות היא כפולה ומיועדת גם לאפשר לנו ולמוח שלנו להבין מה אנחנו רואים ואיזה מידע "לסנן", וגם לאפשר לנו להסתגל פיזית לנוכחות עדשה בתוך העין. מובן שלאדם הרגיל להרכיב עדשות מגע ההסתגלות תהיה פשוטה יותר, לפחות במובן זה.
נדגיש - מדובר בפתרון מצויין השווה את הסבלנות (הלא רבה) הנדרשת.

 

לדף המוצרים המלא - עדשות מגע מולטיפוקל

נכתב על-ידי

מאמרים נוספים:

עדשות מגע צבעוניות - כל האפשרויות

ממה בנויות עדשות המגע שלנו?

כיצד לטפל בעדשות מגע?